עניין של משמעות- בת מצווה (חלק א’)

בואו נתמקד רגע במשמעות של להיות בת מצווה. משפחות שונות מייחסות משמעויות שונות לאירוע הזה. אצלנו, משפחה חילונית לכל דבר, הרעיון של הפיכה ל”בת מצווה”- זאת אומרת שמגיל 12 הבת מחוייבת בכל מצוות התורה שמחוייבות בהן נשים- זר לנו לחלוטין. לא משנה איך נהפוך את המסר וננסה להדביק אותו, גם סמלית- זה לא ממש שלנו. אני חושבת שבמרבית המשפחות “כמונו”, החובות צומחים עם הילדים, גדלים איתם. ואיך אני שונאת את המילה “חובות”. בתור נערה, אם היו מתנסחים איתי ככה ישר הייתי קופצת. וכאילו שאין סיבות לקפוץ. “אחריות” או “שותפות”. קצת פחות מצלצל כמו סכנה (:

עוד טוענת ההלכה שבזה היום- 12 אפס אפס- הופכת הילדה לנערה ונותנים לה גם את זכות הדיבור, ובקול (זוהי הדרשה). נו טוב, אפשר לומר שאצלנו הילדים קיבלו את זכות הדיבור “קצת” קודם… בגיל שהחלו לחבר משפטים? ובהחלט יש להם מה לומר. רק תשאלו. ספיציפית לילדים המתחנכים בבית ספר דמוקרטי יש מודעות מגובשת לגבי זכות הדיבור. בפעם הראשונה שצפיתי בחט”צניק (ילד מהחטיבה הצעירה- כיתה א’/ ב’) טוען את טיעוניו בפני המליאה בפרלמנט (ילדי א’ עד יב’), מורים והורים ויש הקשבה וכבוד, ומשקל לדברים כמו לאחרים, הייתי קצת בהלם, אני מודה. אה, ולגבי “הקול”- יש למתבגרים שלי את זה. מי יותר ומי פחות. אם לא היה כל כך חרוש הייתי לוחשת לה “דברי חלש, שלא תחרידי את החמוסונים”. מה כבר ביקשתי? קצת פחות עוצמה.
ככל שה”ארוע” מתקרב אנחנו נעשים מודעים יותר ויותר למשמעות הכספית וההפקתית של החגיגות. מתחילים להכין רשימות וכ”כ שואפים לחסל אחת אחת, איפשהו “להיות כבר אחרי” ורק שלא לשכוח שומדבר חשוב. עבור הילדים עצמם ישנה משמעות חברתית גדולה. מי יוזמן ומי יגיע, מה ילבשו, מה יכתבו, מה יאמרו…איך אהיה מיוחד וגם לא שונה מידי. הרבה התרגשות ורעש. לחלק מהילדים מאוד ברור מה צריך להיות ואיך בארוע שלהם. פשוט כי ככה כולם עושים. בוק. הזמנות. שמלה יפה ומיוחדת. מסיבה במועדון. הכל לפי צו האופנה.

בעיני האתגר שלנו, ההורים של בן/ בת  12/13 הוא להוביל את התהליך שבו יש  משמעות עבורנו ועבורם. משמעות נותנת משקל, מקום, כבוד לתהליך, לרגע הזה בזמן. בעייני, “בת המצווה” זו הזדמנות פז לתת מקום למי את, כמה נדירה ומיוחדת את, קצת מאיפה באת ולאן את הולכת. לאן היית רוצה ללכת. מיה לנדאו היקרה מתנסחת במונחים של DNA. אז כמו בעסקים ככה בבני אדם, תראי כמה מדהים ה DNA שלך אהובתי.

כמה שבועות טובים (אפשר להתחיל חודשיים שלושה לפני, אפילו יותר) לקראת הבת מצווה הצעתי לה עסקה. אני אתן לה מחברת, ובכל פעם תהיה לה שאלה אחת לענות עליה. כעבור שבוע היא מחזירה אלי את המחברת. אני מכינה לה שאלה חדשה. המחברת לגמרי לא נראתה כמו מחברת של בי”ס, וזה חשוב. תאמינו לי! כשהבת החזיקה אותה ביד היא הרגישה אהובה, מושקעת, מיוחדת. הרגיש לה שיש לה הרבה מקום בלב ובמחשבה. המחברת נישאה בתיק בי”ס הלוך-חזור (כדי לעבוד עליה, ברור. לא חשבנו אחרת.) התרגשות לקראת החלה. התהליך של מתן משמעות החל גם הוא.

המחברת

לכל שאלה- תווית- מחיצה- סקשין.

הנחיתי אותה להרגיש חופשי במחברת, לכתוב, לצייר, לסמן, לקשקש, להתלבט. לאט לאט בנינו יחד מין “תמונת מצב”, כאילו עצרנו בנקודת זמן מסויימת וצילמנו. קדימה, אחורה ומסביב. “אנחנו כאן“. המחברת הזו תהפוך להיות מזכרת נפלאה מתקופה. בעלת ערך ומשמעות, פרי ה DNA המדהים של ילדתנו. בין לבין לקחתי מהמחברת חומרים לאלבום שהכנתי לה, ועל כך עוד אספר בנפרד.

הדברים האלה גורמים לי לחייך!

 

ועכשיו לגבי הנושאים. נסו לאסוף כאלה שהכי נוגעות לילדה הפרטית שלכם. חשבו מה יהיה לה כיף, ולא חופר. מותר לאתגר, מותר לחשוב יחד ולשתף חברות, הכל בכיף. זה סוג של משחק.
לפעמים אני משתמשת באנגלית- מה לעשות, יש יתרונות. לפעמים היא פשוט מצטצלת טוב יותר, יש הרבה יותר פונטים מעניינים, ובמקרה שלנו האנגלית הוסיפה למימד המשחקי. לכו ברגישות והתאמה ל”קהל” שלכם.
1. These things make me smile
מהם חמשת דברים שפשוט גורמים לי לחייך.
2.  Ten things about me
דברים שלא ידעתם עלי. או: ככה תזהו אותי.
3.  הכי טובים (My favorites)
מה אני הכי אוהבת בכל תחום- סרט, ספר, תוכנית טלויזיה, צבע, פרח, מקום, אוכל, משקה (הוסיפו או הורידו לפי הילדה שלכם).
4. החברות הכי טובות (My Friends)
מי החברות שלי ולמה אני אוהבת כל אחת מהן.
5. What’s On My Playlist
6.  Sweet Memory
זיכרון ילדות שעושה לי טוב.
7. המקומות הכי קסומים בעיני
(החל מתחת שמיכת הפוך ועד למקום דמיוני שהוזכר בספר….)
8. חמשת הדברים שאני אוהבת בעצמי/ שמיוחדים בי.
9. איך נראה לי שהעולם יראה בעוד 20 שנה? איפה אני אהיה אז?
10. My Wishes
מה אני מאחלת לעצמי.
10 הלהיטים שלי. אחת השאלות ה.
הוסיפו והורידו נושאים לפי ראות עינכם, ובהתאם להעדפותיה של ילדתכם. זו שלי, למשל מאוד אוהבת כלבים. אז הקדשתי מחיצה אחת לשאלה מה היא מוצאת בכלבים. והיא שמחה כמובן, כי אף פעם לא שאלתי אותה ברצינות קודם. רק אמרתי לה שאני בן אדם של חתולים (: א”כ שאלתי מה יש לה מרועה אוסטרלי וגם שם קיבלתי תשובה סופר מפורטת. לילדה יש דעות!

הסרטים משמשים לסימון ה”משימות”

לגבי הביצוע- אל תגידו לי שאני מציבה רף גבוה! אפשר ליצור מחברת מקסימה במעט מאוד עבודה, תאמינו לי. הכנתי לכם פוסט נפרד של DIY– פוסט תכליתי עם קצת קיצורי דרך, איך מבצעים יפה ומהר. הרי לא כולנו כאן מכורות לסקראפ. במחשבה שניה אולי כך אוכל להדביק עוד כמה וגם זה ערך (:

ואם יש לכם כבר תאריך לארוע שלכם, מהרו לסגור הזמנות באתר מזמינים, www.mazminim.co.il

בנתיים ניפגש בשמחות (וגם בינהן),
עינת.
  • עינת,
    איזה רעיון מקסים.
    בהיותי מעצבת אלבומים מצד אחד, ובמסגרת ההתעסקות שלי עם הובלת טקסי בר/בת מצווה אחרים והובלת יהדות אחרת בכלל, מצד שני, אני חושבת הרבה על השילוב בין תוכן וצורה, ואת עשית זאת כאן צורה נפלאה!
    יופי ותודה על ה SHARING
    לימור

  • קראתי את הפוסט בבוקר, ועד עכשיו החלון נשאר פתוח כי אני לא מוצאת את המילים להגיב…חוץ מלחזור שוב על מה שכתבתי לך בפוסט הקודם- כמה השראה את בשבילי בכלל, ובמיוחד בתור אמא, וכמה אני מקווה שהבת שלי תצא אפילו טיפה דומה לבת המופלאה שלך. מהרעיון , מהתהליך ומהעיצוב כבר התלהבתי בזמן אמת, ועכשיו התרגשתי שוב לקרוא את המחשבה מאחורי ואת התובנה בדיעבד. תודה

    • ואני קראתי את התגובה כבר קודם ולא מצאתי מילים להגיב.
      ריגשת אותי. אני שמחה שאני מצליחה לגעת. להיות מעוררת השראה- בכלל מקום קסום ומחמיא. היופי בקהילה האמנותית ששתינו לוקחות בה חלק הוא שאנחנו מהוות השראה הדדית אחת לשניה. כך שגם את עושה לי את זה (:
      3> עינת.

  • מעבר ליופי החיצוני, יצרת כאן משהו מרגש ובעל משמעות ועומק בלתי רגילים. עכשיו אני באמת חייבת לגנוב ממך. ממש ככה אחד לאחד! כי כשהרעיון כל כך מוצלח והביצוע כל כך מושלם- אין שום סיבה לקבל השראה, אלא פשוט להעתיק! איזה כיף שבת המצווה שלך קודמת לבר המצווה שלי (-:

    • ברור, בשביל זה אני כאן.
      יש המון הנאה בתהליך עצמו, וכשמתחילים קצת קודם לפני "התאריך" כאילו מותחים את ההתרגשות והכיף וגם מקבלים יותר משמעות, את תראי (:

  • עינת, מקסים ומרגש!!! לגבי הרף – זה טוב לייצר רף גבוהה!!! את מוכשרת מאוד מאוד וזה כיף שהמשפחה נהנת מהכישרון הזה ועוד יותר כיף שגם אנחנו נהנים!! יש לי עוד 3 וחצי שנים להתארגן עד הבת מיצווש…

  • יקירתי, איזה יופי! אני זוכרת שסיפרת לי על המחברת הזו – כמה מרגש ועכשיו שאני יודעת בדיוק על מי מדובר..מצחיק !! נראה לי שאני מאמצת את הרעיון סתם ככה בלי סיבה נגיד ליומהולדת 15 של חמודתי…תודות על ההשראה!

  • יקרה,
    הפכת את הסדר בדיוק. הרגע הזכרת לי שכשנפגשנו אז, באותה שיחת רחוב, כרגיל אצלנו, "במקרה" (עלק) סיפרת לי על פעילות עם מקלות ארטיק.
    זרעת זרע בראש שלי ומשם התגלגלתי.
    אז את יכולה לקחת בחזרה השראה, ואפילו לדרוש עמלה (:

  • טוב, נתחיל מ"נעים מאוד", כי לא יפה להתפרץ ככה, בלי הכרות.
    הגעתי במקרה (דרך הפייסבוק) ונראה לי שאני נשארת.
    בכל אופן, אני בדיוק מתחילה להגות ביום ההולדת הבא של הבכורה שלי, שתהיה, אלוהים ישמור, בת 18.
    אני חושבת שאולי גיל 18 זו עוד אבן דרך ששווה לעצור בה ולייצר קפסולת זמן מדהימה שכזו.
    צריכה לחשוב קצת על הנושאים, אבל הקונספט שוה לב.
    תודה!

  • נעים גם לי, מאוד, וברוכה הבאה.
    מסכימה עם דבריך, גם גיל 18 ולקראת גיוס יכולות להיות "סיבה למסיבה".
    יש בנקודות הללו מקום להתייחסות קצת "אחרת", ואת יודעת מה- לפעמים אנחנו מוצאות "בכוח" ארוע חשוב כדי "להתלבש" עליו עם התייחסות, פשוט כי אנחנו חשות שהילדים זקוקים לזה. מכירה את התחושה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *