איך מעצבים שולחן בלתי נשכח

חג שבועות הוא אחד החגים היפים והאהובים עלי. השנה התרכזתי ברעיונות פשוטים וקלים לעיצוב שולחן חגיגי. במהלך השבוע העברתי הרצאות בנושא עיצובי שולחן, בהן השתדלתי להעביר את המסר שאני כל כך מאמינה בו – שעיצוב יפה אינה מלאכה ששמורה רק למעצבים בעלי שם ותקציבי ענק. שכל אחד שיש לו תשוקה לעניין, חדוות יצירה וקצת טאצ’ יכול ליצור דברים נפלאים. לפני שאציג כאן שלל פיתרונות עיצוביים מבוססי DIY רק אומר שאני מתחילה בתיאום הרצאות לקראת ראש השנה, כך שאם תרצו לתאם הרצאה שכולה יצירתיות והשראה אתם מוזמנים לפנות אלי במייל.

 

הבטחתי לעוקבים ולחברים בדף הבלוג בפייסבוק והנה מקיימת ומרכזת כאן פוסט מסכם שבו המכלול והפרטים שהרכיבו את עיצוב השולחן שלי לחג היפה הזה.

 

פָּלֶטָת הצבעים

כל פרוייקט עיצובי, גם של עיצוב שולחן, אני נוהגת להתחיל בבחירת פלטת הצבעים.

פָּלֶטָת הצבעים מהווה מסגרת, הנחיה עיצובית. היא תנחה אתכם בקניות, ברכישות ובהכנות. צבע שמחוץ לפָּלֶטָה לא נכנס כפריט עיצובי לשולחן. ומהצד שני- רצוי שכל צבע יופיע לפחות שלוש פעמים בשולחן, אחרת יראה זר ולא יתמזג בצורה הרמונית בשולחן. פלטת הצבעים צריכה להכיל בין 4-6 צבעים. פחות מארבעה צבעים השולחן עלול להראות דל, ויותר מזה- רועש ומפוזר.
את פלטת הצבעים שלי שאבתי מסידור הפרחים שעל השולחן, אותו ראנר נמוך פורח ממנו התחיל עיצוב השולחן הזה. את הראנר הפורח הכנתי בקלי קלות מאדנית שיצרתי מאריזת דגני בוקר, ספוג ירוק ופרחי משי מלאכותיים. הדרכה מפורטת ליצירת הזר תמצאו בפוסט הזה.

 

 

לצבעי הזר – ורוד עתיק, כתום פיץ’, ירוק תפוח, וצהוב חרדל הוספתי שמנת וצבע-טקסטורת עץ, כדי לסמל ולזמן אוירה של חגיגיות וטבע.

 

 

המפות

מפות מעניקות את הטון של השולחן, הן הבמה, הרקע.
אני נוהגת להכנס לחנות בדים, לחפש בד שיפה לי בעין, שלא נראה עדין מידי או קמיט מידי. אני קונה פיסת בד בגודל הרצוי ואם אין לי זמן להוציא את מכונת התפירה ולעשות מכפלת, אני משאירה את הבד בחנות ואוספת כעבור כמה ימים. מחיר המכפלת לכל המפה אמור לעלות כ 30 ש”ח (תעריף כפר סבא).
כשקונים בד למפה, כמו גם בהוצאות אחרות סביב השולחן אל תשקיעו במפות מהממות שיתאימו לפעם אחת. קנו מפות שתוכלו לשחק איתן בכל מיני הקשרים.
בשולחן הזה שני בדים מחנות הבדים: בד בעל אופי פישתני, במראה טבעי אבל לא קמיט מידי. מעליו בד נהדר בסגנון קרושה, המשדרג את מראה השולחן והופך אותו לחגיגי ממש. הבד היפה הזה ששימש אותי בכמה שולחנות ומעל כל צבע- צהוב חרדלי, ורוד עתיק וכולי הוא נראה שונה.

 

 

 


 

איך מחשבים את גודל הבד שקונים: מחזיקים את מידות השולחן בטלפון הסלולרי או על דף בתיק (איכשהו תמיד הן פורחות מהראש דווקא כשצריך אותן), מבקשים מהמוכר שיחתוך בד בגודל מידות השולחן פלוס לפחות 60 ס”מ ברוחב ו 60 באורך. למשל, אם מידות השולחן שלנו הוא 100X150, מידות המפה יהיו 210X160.

 

גרילנדת פונפונים

כתוספת צבע שמחה הילדים הכינו גרילנדת פונפונים. הגרילנדה נקשרה לחזית השולחן, משתפלת מצד לצד.

 

 

שאלו אותי באחת ההרצאות האם הכנו את הפונפונים לבד אז… לא ממש. קנינו כמה אריזות פונפונים בגודל בינוני (לא קטנטנים) במקסטוק, ב 2.5 כל אחת.

 

 

השחלנו חוט ארוך ארוך במחט ופשוט העברנו את הפונפונים על המחט. את הגרילנדה חיברנו מצידי המפה בעזרת חוט מתכת דקיק.

4 אריזות של פונפונים הספיקו לנו בדיוק לגרילנדה אחת לאורך הצד האורכי החשוף יותר של השולחן שלנו שהוא באורך 180.

 

 

מילה על שיתוף הילדים בעיצוב שולחן החג. אני רואה בשיתוף הילדים ערך חשוב ממש. א- הארוע שאתם טורחים עבורו – יום הולדת לסבתא, הדלקת נרות חנוכה או סדר פסח, הוא ארוע משפחתי והם חלק ממנו לא פחות מאיתנו, האמהות. שנית, ילדים זה כוח עזר מצוין. שלישית, עשיה כזו מפתחת את שריר היצירתיות, נותנת תחושה אמיתית של שותפות והמון גאוות עשיה. נסו לחשוב על חלקים קטנים שאפשר להעביר לילדים, אותם הם יוכלו לבצע בהצלחה ובהנאה.

 

נרות

נרות, גבוהים או נמוכים, שמנים או רזים, מוסיפים המון קסם לשולחן. הפעם לכדו עיני צלוחיות מתכת פשוטות פשוטות מכוערות, במראה זול ממש. 12 צלוחיות ב 15 ש”ח. על מדף אחר ראיתי גם פמוטי זכוכית פשוטים, שקופים, 2 ב 5 שקלים.

 

 

ריססתי את הנרות בצבע שמנת של 2X בגוון פנינה. זהו צבע אייכותי ומעולה שרכשתי בשלושה גוונים ושימש אותי לכל אורך הפרויקט.

 

 

התוצאה לפניכם- פמוטים משגעים בגימור דמוי חרס וצלוחיות קטנות ומתוקות ממש.

הנרות במרכז, ורודים, תואמים את פלטת הצבעים ומפיצים ריח נעים.

 

 

מחזיקי מפיות

גם כאן ספריי צבע איכותי בגווני הפלטה שלנו הוא ששידרג שני מחזיקי מפיות שקניתי ב 3 שקלים כל אחד ונראו כל כך “שקופים”, פשוטים וזולים.

בזכות הצבע הפכו להיות נוכחים בשולחן והעניקו זריקת צבע נוספת וחיזוק של צבעי הפלטה. המפיות עצמן- בצבע שמנת. קלאסי, עדין ומתאים תמיד.

 

 

מפחיות שימורי חומוס לאגרטלים

פחיות שימורים אלה אחד מהחומרים המיותרים, פליט צריכה נפוץ אך בעל פוטנציאל DIY נפלא.

 

 

ניצור עיטוף צבעוני אטום ורב שימושי.

מה ואיך עושים?

בוחרים פחית שיש לה מכסה הנפתח במשיכה. שוטפים בזהירות את הפחית ומניחים ליבוש. בוחרים מפית יפה ומפרידים אותה לשכבות (בד”כ שתיים או שלוש שכבות).

בעזרת מכחול מורחים שכבת דבק מוד פודג’ (דבק מפיות) על הפחית. מצמידים את שכבת המפית הלבנה, ללא הגרפיקה (זו שהייתה אחורית, במפית המקורית) לפחית. ממתינים כ 15 דקות עד יבוש. גוזרים את השאריות המיותרות.

מורחים שכבת מוד פודג’ נוספת ומצמידים שכבת מפית צבעונית. מניחים מעט ליבוש. גוזרים יפה את השאריות. מורחים מוד פודג’ לפי צורך בכדי לתפוס חלקי מפיות רופפים ולאחד את השכבות זו לזו ולפחית באופן מושלם.

לגימור מושלם מדביקים סרט נחמד.

 

 

בתוך הפחית- צנצנת זכוכית בשימוש חוזר וענפי עלים שקטפתי בגינה.

 

 

וכך הפחיות נראות כמחזיקי סכו”ם בשולחן הבופה.

 

 

מפיות דויילי מעץ

זוכרים את חיתוכי העץ העגולים מפסח, שהפכו להיות תחתיות לכוסות היין?

הפעם מצאתי חיתוכים אובלים גדולים יותר, 3 ב 10 במקסטוק. גם כאן ספריי צבע של 2X בצבעי הפלטה עשה עבודה מצויינת. קיבלתי מפיות דוילי עץ מקסימות, תחתיות שהשתלבו נהדר בשולחן.

 

 

מרכז ופריפריה בשולחן ההסבה

השולחן שלנו מורכב ממרכז ופריפריה.

במרכז- אלמנטים עיצוביים כלשהם כמו חיים ודוממים כמו פרחים ונרות.

בפריפריה- המתחמים האישיים של כל אחד מאורחינו. אני מתייחסת למתחמים האלה, לטריטוריות הקטנות הללו בכבוד רב, ביראת קודש ממש. אני אוהבת להשקיע באורחים, אם בברכה קטנה שממתינה על הצלחת, מתנה קטנה לצידה, בסידור הסכו”ם האישי, המפית וכוס היין. אורח שהכינו לו מקום מושקע ונעים מרגיש אהוב ורצוי.

 

 

מגשון אישי למפית וסכו”ם

באחד מביקורי במקסטוק גילתי את המוצר הבא – אלה פרוסות עץ טבעיות ומקסימות, שונות זו מזו בצורתן, מחירן 5.90 ש”ח ליחידה. לפיסות העץ הוצמדו בווים פיסות חבל כדי שיוכלו לשמש כשלטים.

 

 

חשבתי שיהיו נהדרים כמשטחים קטנים להגשה וגם כבסיס למארז מפית וסכו”ם אישיים. אז- פרקתי את הווים.

 

 

קיפלתי לשניים מפית בצבעי הפלטה העיצובית, הנחתי את הסכו”ם במרכז, קשרתי סרט רפיה בצבעי הפלטה, שני סיבובים וקשר פרפר ונעצתי במכז ענף פורח.

 

 

כוסות יין חגיגיות

איך שאהבתי לאסוף בולים ואיך אהבתי את סדרות שבעת המינים שהיו יוצאות מפעם לפעם. נכנסתי לאתר התאחדות בולאי ישראל ומצאתי את היפים האלה- סדרה שיצאה בתש”ך.

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ

 

 

 

הדפסתי את הבולים, הדבקתי אותם על בריסטול והצמדתי לכוסות היין באטבי עץ קטנים.

 

 

בקבוקי זכוכית אישיים

מאוד אוהבת את הבקבוקים הללו, לשימוש הילדים או לכולם. הם משתלבים אצלנו בכל ארוחת חג, בכל מיני העמדות ועיצובים (ראו כאן, וגם כאן). תמיד חמודים. לילדים אני מוזגת מראש את משקה הבית שלנו, ומאחסנת במקרר עד הארוחה.

 

 

מתנות קטנות

האורחים שלכם ממש ישמחו למתנות קטנות שימתינו להם על השולחן. צנצנות זכוכית קטנות זה קיצור דרך נהדר. הן אסתטיות כמו שהן ואפשר להפוך אותן לשובות לב, ממש בקלי קלות.

זוכרים את המיני טרריומים שהכנו לאורחים בליל הסדר האחרון? היה שוס.

בחג הזה הצנצנות מככבות שוב, הפעם כך –

 

 

אפשר לשים בתוכן ריבה עונתית ביתית, שקדים מסוכרים אגוזים מתובלים, שוקולדים קטנים וכולי.

 

איך עושים? 
שוטפים את הצנצנות וממלאים אותן. סוגרים היטב.

 

 

גוזרים ריבועי בד בגודל של כ 10X10 ס”מ. תופסים את ריבוע הבד לצנצנת בגומיה משרדית, כך שהמכסה יהיה במרכז. מלפפים פעמיים סרט או “חוט אופים” וקושרים מאחור. מדביקים בנקודה קטנה של דבק זוג דובדבנים בחזית (מקסטוק 2.5 ש”ח למארז).

 

הפרפרים

תוספת קטנה וחמודה לסועדים- פרפרים על מגנטים משאריות של דפי קארדסטוק – דפים מדוגמים.

 

 

את הפרפרים הכינה לגמרי לבד בת ה 9 שלי, הם עשויים פשוט משתי שכבות נייר.

 

 

תראו כמה פשוט-

יצרתי לה טמפלט (בתמונה- הלב הורוד במרכז) מנייר קארדסטוק מקופל לשניים שגזרתי בצורת לב, ללא השפיץ התחתון. תחתית הלב יושבת על הקיפול.

חתכתי רצועות נייר וקיפלתי לשניים. היא סימנה בעיפרון את צורת הלב, א”כ גזרה לפי הסימון.

 

 

קיבלנו קולקציה מהממת כזו.

 

 

יצרנו פס דבק במרכז והדבקנו פרפר על פרפר כך, ובתחתית- מגנט קטן עגול.

 

 

והנה עוד פריט DIY קטן ונחמד- כלי דקורטיבי מקסים ששודרג שוב באמצעות ספריי צבע טוב. פתאום יצא כלי מהמם מהמכוער שהיה קודם (5 ש”ח בחנות יד 2).

באופן כללי, נחמד להעלות עם כמה אלמנטים מעל מפלס השולחן וליצור הררכיות גובה.

 

 

הנה קצת ממראות השולחן שלנו מזוויות שונות-

 

 

ומה עם האוכל? האמת שכל מתכוני הבלוג הזה, בהיותו טבעוני יתאימו לכם. כדי להתחיל מאיפשהו מצרפת לכם קישור למקבץ מתכונים שהכנתי בחג שבועות הקודם בצירוף המלצה- הכינו מנה או שתיים בהגשה אישית, זה מוסיף המון.

 

 

והזר? כאן תמצאו הדרכה לשזירת זרים משגעים שמכינים ממש בקלות.

 

 

* הערה בעניין השימוש בצבע ספריי- יש לקרוא את ההוראות על האריזה ולהשתמש בהתאם בקירבה עם מזון.

מאחלת חג משפחתי ושמח לכולם

  • הי,
    קראתי את הפוסט בשקיקה, אפילו שאין לנו שום אורחים בחג ונהיה בסה”כ זוג עם 3 ילדים, ואולי לא צריך להשקיע כ”כ, אבל אחרי כזה פוסט מושקע ויצירתי, עושה חשק לערוך שולחן חגיגי למרות זאת.
    רציתי לשאול לגבי הספריי. תוכלי בבקשה להסביר יותר מה זה?
    איפה קונים את זה? בחנות טמבור, או חנות יצירה? או רק באינטרנט? האם המחיר שלו יקר באופן משמעותי מספריי צבע פשוט? אם משתמשים בגוון בהיר, כמה שכבות צריך בשביל תוצאה יפה כמו המגשים הקטנים והפמוטים? והאם זה נתפס על כל חומר?
    תודה
    מירי

    • היי מירי,
      שמחה שהגעת וקראת בשקיקה וגם שעשיתי לך קצת חשק 🙂
      לגבי הספרי- הוא ניתן לקניה בטמבוריות הטובות ובחנויות יצירה כמו נתנאלה.קום.
      הוא יקר יותר אך איכותי יותר ללא השוואה. בספריי פשוט לעיתים קרובות הציפוי דביק ואז הדברים נדבקים זה לזה ומתקלפים וזה ממש מבאס.
      הציפוי של זה הרמטי, ומעניק גימור מעולה ממש. עוד יתרון הוא מגוון רחב של גוונים וגימורים.
      בעיני שווה כל שקל.
      חג שמח לך ולמשפחתך 🙂
      עינת.

  • עינת יקרה,
    הגעתי לכאן לראשונה כשחיפשתי שולחן לשבועות,
    ואני כבר יושבת למעלה משעה עם פה פתוח….
    את מדהימה!מקצועית!ומרתקת!
    שמחה שהכרתי אותך!
    תודה והמשיכי לרתק אותנו!

    • וואוו דבורה, את מרגשת כל כך, אינמילים.
      תודה תודה שקראת, וכתבת.
      שיהיה לך חג נהדר ושמח!
      עינת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *