אלבום בספר ישן

לכבוד חג שמחת האילנות הגבוהים והירוקים וכל שאר הירוק שמתחתם אני שמחה לשתף אתכן ברעיון מקסים ומהנה לאלבום בעבודת יד, הבנוי בתוך ספר. זהו אלבום-גינה שהכנתי לאמי האהובה ליום הולדתה הקודם.

בוקט “מקורי”, תווית ההקדשה וסרט שהודבקו מעל.


אמי המוכשרת, בעלת זוג ידי זהב ועין חדה לכל מה שיפה ומה שיש לו פוטנציאל להיות יפה, חלמה שנים על גינה משלה. משך שנים התנחמה בסידור העציצים במרפסת ושזירת פרחים עונתיים בכלים היפיפה שאספה או יצרה במהלך השנים. כשבנו הורי את ביתם הנוכחי לאחר שנים של מגורים בדירה עורפית, קומה ראשונה על עמודים, 20 משאיות של אדמה שפכו את תכולתן בשטח, לא כי היא כל כך גדול, פשוט כי היה ריק. לא היה לאדמה הזו או למישהו שמץ של מושג כמה פוריה היא תהיה, ירוקה וססגונית. משך העונות קיץ-חורף-סתיו-אביב אהבתי לצלם פריימים דוממים בגינה רוחשת החיים והנהדרת שלה. יום ההולדת הגיע וארזתי את התמונות בתוך ספר ישן.

כמו משמים נמצא הספר הישן הזה. ספר מאומץ.

בסקראפית קוראים לפרוייקטים כאלה “ספר מטופל” ובלעז’ altered book. הכוונה היא לספר ממוחזר שעבר שינויים אמנותיים ובעקבותם שונה ומקבל שימוש חוזר בדרך חדשה.
בבוקר
שישי אחד נסענו עמרי שלי ואני לחנות ספרי יד שניה “ינשוף ספרים” ברעננה.
היעד היה למצוא ספר ישן ומשומש שיתאים לשמש בתור הבסיס לאלבום הגינה.
התישבנו על רצפת החנות באזור הגינון והאגרונומיה ועברנו ספר ספר על ערמות
של מדריכי גינון וספרי הגדרה בוטניים. כשהספר נמצא אורו עיננו. הוא פשוט
היה מושלם לפרויקט. זה היה ספר על יבוש פרחים וכל מה שכרוך בכך. איך
מגדלים, איך מייבשים, סוגים, רעיונות לשזירה ועוד.
הספר הפך להיות הרקע לאלבום, ובשזירת התמונות בתוכו, נוצר מימד נוסף של שכבות ועומק, וחוש נוסף נכנס לפעולה- חוש המישוש.

סרט תחרה “שלי” ועלי ששלכת מחברתי קרין

כאשר הורי דפדפו בספר לראשונה, קלטתי אותם עוברים עם האצבעות על הדפים, כמה שהם מכירים את הגינה מקרוב (והם באמת מכירים, מעולם לא נכנס לשם גנן), הם לא היו בטוחים מה שלנו ומה לא שלנו. אתה לא מזהה? (אמא שלי מזדעדעת), זו הקסיה פיסטולה שלנו! תראה את עץ הטוליפים! מתי צילמת אותו? זו המרפסת שלנו?!

למעלה: עץ הטוליפים של אמא. למטה: המנורות במרפסת

הפרקים הראשונים בספר מחולקים לפי משפחות צבעים של פרחים וצמחים פוטנציאלים לשזירה. הלכתי עם הצבעוניות של הדפים.

 

נועמילי על רקע עלי ורדים. האמריליוס הותיק והמרשים של אמא במרכז הדף השמאלי.

גם הנכדים צמחו בגינה הזו. בכל חודשי השנה ההעדפה היא לבלות בגינה. אלא אם כן היתושים מתנחלים בה לפנינו.

למעלה: נועם ושירה בני שנה בערב שבועות. למטה: מתחבקים בערוגה

אומרים שהפרחים של מחר הם הזרעים של היום ואתמול.

השירה שלי.

ושכל הדברים צומחים טוב יותר עם אהבה. בגינה הזו יש הרבה אהבה.

שירה מתמתחת מתחת לעץ הכסיה המופלא

בדף על כלי קרמיקה שילבתי צילום כלי שאמא עשתה לפני אולי שלושים שנה.

גם בכלים היא טובה, האמא הזו. יצרה ואספה.

בדף על נצרים שילבתי את העציצים התלויים בסלים של אמא.

סלים ונצרים

באיזור הסוקר את משפחת הסופים- תמונות של נועמילי שלי על רקע “צמחי הסוף” של אמא וביד משפחת ברווזי הקרמיקה שהכנתי לה פעם.

הברווזון הצהוב ואהוב שלי.

 

פינות בגינה של אמא.

לאמא יש משפט כזה- אין צמח מכוער. כל צמח יכול להיות יפה אם הוא נמצא במקום שמתאים לו. את המשפט הזה אני קונה בשתי ידיים.

אם חשקה נפשכם ליצור אלבום בתוך ספר-
* מצאו ספר שיתאים כקרקע לאלבום. לכו על קו גרפי שעושה לכם את זה, צבעים שולטים שאהבתם, עניין בו מתרכז הספר (כמו תחביב, מקום או דמות הסטורית שמדברת אליכם) או אפילו מראה של טקסט שמדבר אליכם.
* השתמשו בדבק טוב (ממליצה על דבק “סקוץ'”), חזק מספיק, שהתמונות לא יתקלפו במהלך השנים ולא יצהיבו.
* שלבו קישוטים שיחסית אינם בעלי נפח, אחרת האלבום יהיה נורא שמן וישאר פתוח.

שיהיה ט”ו בשבט נהדר ושמחת אילנות משובחת!
עינת.

  • עינת,

    פשוט מקסים!
    רוב הספרים המטופלים שאני מכירה משתמשים בספר בעיקר בתור מצע נייטרלי. זו פעם ראטשונה שאני רואה עיצוב שממש מדבר עם הספר המקורי.
    מתנה נהדרת!
    לימור

    • תודה לימור, כיף שאהבת (:
      זה בזכות הספר הזה, מלא כרימון בתוכן מעניין וכל כך נוגע לעניין עצמו. זו היתה משימה להשתלב ולא להשתלט. לתת לתוכן המקורי להציץ ולתרום משלו לאלבום.
      בסוף אכן יצאה מתנה אישית, לא צפויה ומרגשת. רק מי שאוהב אותך באמת טורח עבורך כך (:

  • מקסים לגמרי!!
    ואני פשוט חייבת להראות לך משהו! פעם, במקום העבודה שלי דאז, הכינו ספר מתכונים. כל צוות תרם כמה מתכונים, לפי נושא שנקבע עבורו, הספר שוקט בפרסומות לרוב (של המוצרים שלנו כמובן), הודפס בכריכה קשה וניתן מתנה ללקוחות. לי היתה דילמה. במיוחד אחרי שהפסקתי לעבוד שם. יש שם כמה מתכונים שווים אבל את האחרים אני לא צריכה ובטח לא את הפרסומות. החלטתי לסקראפפ בתוכו. להשאיר את המתכונים שאני אוהבת, על הדפים האחרים להדבקי מתכונים שלי וככה ליצור משהו חדש ושווה מהספר הזה. הכנתי מתכונים משלי , הכנתי דפים מדוגמים וקישוטונים, שמתי הכל בשקית כדי ליצור ערכה שאוכל לקחת לערבי יצירה ו…מאז עברו שנתיים….. לא נגעתי בזה חוץ מפעם אחת. הפעם הראשונה.
    כ"כ כייף לי לראות מה הכנת כאן. עבודה מהממת! התמוונת משגעות. ואני גאה בעצמי שהיה לי רעיון דומה. ככה נראה ההבדל בין זו שמדמיינת ומתעצלת…לבין החרוצה שגם עושה….
    מתה על הבלוג שלך!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *