מיני חטיפי אנרגיה

אל דאגה, לא נהיה לנו בלוג בישול כאן, אחרי הכל אנחנו בענין הזמנות כאן אבל המתכון הבא כל כך באווירת חג האילנות ואני כל כך אוהבת מתנות אישיות עשויות ביד שהייתי חייבת להניח אותו כאן ועכשיו.המתכון הזה באדיבות עמרי שלי, שהמציא אותו ערב יציאה לטיול אופנים בנים בנגב. לא שהייתה התנגדות לקבל בנות, פשוט לא היו מתנדבות בקהל. הוא הגיע ערב הטיול מהעבודה, רכוב על אופניו, נחוש בדעתו להכין חטיף אנרגיה לטיול מחר. הנוער בן החמש וחצי גויס, עזר, גילען, טחן, לש וגלגל. מבחינתם המדד היחידי להצלחת הטיול הוא האם החברים אהבו את החטיף והאם הוא התחסל. אז כן, הוא מאוד התחסל. למעשה מזל שחולק לשתי קופסאות אחרת היה מתחסל כבר ביום הראשון. מאז אותו טיול בנגב, יום ראשון סינגל מקיף ערד ויום שני הירידות אל ים המלח, החטיף מוכר בביתנו בתור ה”חטיף אופנים”.

מה שנצטרך:
(רק אל תשאלו אותי על כמויות מדוייקות כי זה ממש לא כזה מין מתכון).
שנים שלושה חופנים של תמר מג’הול
כמה תפוחי עץ מיובשים
חופן קטן של פקאנים
חופן פסטוקים
מעט קוקוס (לא חובה)
אפשר: מעט קינמון וכמה טיפות אחדות של תמצית וניל.

תמרים, תפוחים מיובשים, פקאנים ופיסטוקים. זה הכל. ואפשר גם קוקוס.

כך עושים:
מגלענים את התמרים.
זורקים את התמרים ואת התפוחים היבשים למעבד מזון. טוחנים יחד.
כשהפירות היבשים נראים קצוצים גס מוסיפים את האגוזים והפיסטוקים.
בשלב האחרון אפשר להוסיף גם מעט קוקוס ולטחון קלות, בכדי לשמור על האגוזים והפיסטוקים יחסית גדולים.
המדד ליחסי חומרים נכונים הוא שניתן לעבד את הרכיבים לכדור.

מהחומרים יוצרים תערובת שניתן לעבד לכדור

מוציאים מהמעבד, יוצרים 2-3 כדורים ומגלגלים לנקניק בעובי של כ 3 ס”מ קוטר.
* לאחר דיון סוער בבית ובניגוד להמלצתה הברורה של הבת, מספר שתיים שלי, החלטתי להעלות את התמונה הבאה. למעשה אני בודקת את מידת העירנות של משמרות “טבעונים שמדכאים אותי”. האמת שהעדכונים בדף הזה יכולים להיות די משעשעים לפעמים.

את הכדור מגלגלים לנקניק

משתמשים בסכין חדה ומשוננת ליצירת פרוסות די דקיקות (מי שהתנסתה בפימו תחוש תחושת דה ז’ה וו קלה). אפשר לתבול קלות בקוקוס. יתרונו הוא שהוא מפריד בין חטיף וחטיף. יצאו לי ארבעה נקניקים והמון המון חטיפים.

פורסים לפרוסות זעירות

אורזים ומגישים לאהובים. אני צררתי כמה חטיפים אופנים באריזה ט”ו בשבטית לחברתי יונית צוק שצוקרברג הביא לחיי, ואחרי טיסה מבולטימור לישראל, הפכנו להיות כמעט שכנות.

נמסר באהבה לחברתי כחולת העין ולמגדלור שלה

הכנסתי את החטיפים לשקית צלופן וקשרתי בסרט סאטן בהיר. בנוסף יצרתי גם שקית
מבד כותנה ע”י קיפול והדבקה בדבק יוהו ג’ל (2 דקות עבודה). את שקית הצלופן
הכנסתי לשקית הבד וקשרתי בסרט. שתלתי את הכבודה בעציץ חרס.
שניה לפני סיום הפוסט רק רוצה לספר לכם שהיומיים האחרונים היו אולי השמחים שהיו לי בתור בלוגרית. הפוסט בניחוח פרדסים הצליח לגעת באיזה אופן קסום, ויצר ים של תגובות משמחות ומבדרות, חוויות בזמן אמת ודיווחים מהשטח, מתנורי האפיה שלכם. הפוסט זכה לצפיות שיא, והכי חשוב- נראה שיהיה לכם טעים לאכול וקל לביצוע, אז תודה על הפידבוק.
יאללה, תמשיכו להנות משמחת הט”ו בשבט וקחו מהאילנות אנרגיה טובה לכל השנה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *