גם אני ילדת תערובת. אמא עלתה מעירק בילדותה. הוריו של אבא עלו מרוסיה. הורי היקרים חיים בזוגיות טובה, בהשלמה וקבלה אבל… בענייני אוכל חילוקי הדעות חד משמעיים. לא שהם לא נהנים בד”כ מאותו האוכל, ברור שכן, אבל לכל אחד מהם נאמנות והעדפה ברורה לאוכל מבית אמא.
בהתחלה, כשרק הכירו אמא חשה שיש ציפיה כללית ממנה לבשל אשכנזי, והיא עברה קורס בישול מזורז אצל סבתא, חותנתה. בהדרגה אמא יצרה את הטאצ’ שלה לאוכל הזה, כמו בכל דבר שהיא עושה. אחר כך היו בושלו בסירים שבבית מיקס ישראלי של מנות שאומצו משלל לאומים כמו כל משפחה ישראלית ממוצעת. אחרי שבגרנו וצרפנו שלושה חתנים למשפחה הגיע הגל העירקי לארוחות המשפחתיות. אושר.
ההעדפה שלי ברורה. אין ולא יהיה כמו האוכל שבושל בסירים של סבתא רוז וכל חיי אחפש טעמים כמו אלה שיצאו מהסירים שלה. לשמחתי, הרבה מנות של סבתא עוברות התאמה לטבעונות בצורה מושלמת (כמו הסמבוסק במילוי חומוס, סמבוסק בג’יבן, קובה בשלל טעמים, בְּעָאבּע בְּתַמר וסמבוסק בְּשַכַּר).
למרות ההעדפה העירקית הזו, כל החגי תשרי האלה עושים לי טעם יהודי בפה. יהודי, מהצד הזה של מזרח אירופה. אז הכנתי לנו קרפלעך. תכל’ס זה די פשוט. תוך כמה קרפלעך תהיה לכם כבר המיומנות ויצאו לכם נהדרים. מה שחשוב הוא לרדד את הבצק העדין בעובי הנכון, הוא צריך להיות הכי דק שהוא יכול אך עבה מספיק כך שלא יקרע בבישול.
את הקפלעך מילאתי בפטריות ובצל, וחלק בפירה. הילדים טרפו. המבוגרים גם.
מה שתצטרכו לכ 24 כיסונים
לבצק
2 כוסות קמח (החלפתי מחצית מהכמות בכוסמין. יצא נפלא)
3/4 כוס מים חמימים
1/2 כוס שמן
מעט מלח
למילוי
פירה משניים שלושה תפוחי אדמה מתובל כמו שאתם אוהבים, עם או בלי בצל קצוץ ומטוגן
או: סלסלת פטריות ובצל גדול קצוצים ומטוגנים, עם מעט מלח ופלפל שחור גרוס.
להגשה
המון בצק מטוגן, אפשר עם מעט מלח ופלפל שחור גרוס.
או מרק טוב ומהביל, אפשר להגיש בתוך מרק, כמנהג אשכנז 🙂
כך עושים
שמים את הקמחים בקערה, מוסיפים את המים והשמן.
מערבבים יחד את החומרים. קודם בכף ואחר כך ביד, יוצרים גוש ומתחילים ללוש ולעבד אותו בתוך הקערה או על משטח העבודה. הבצק אמור להיות רך למדי, גמיש אך לא דביק.
עוטפים את כדור הבצק בשקית סנדביצ’ים ונותנים לו לנוח כחצי שעה.
מקמחים את משטח העבודה בנדיבות. קורעים כרבע מהכדור ומרדדים על משטח העבודה לעלה בעובי אחיד של כמה מילימטרים.
קורצים עיגולים בעזרת ספל או קורצן.
מניחים בתוכם כף מהמילוי. לילדים הכנתי פירה רגיל לגמרי, כמו שהם אוהבים. לאלה של הגדולים הוספתי בצל מטוגן קצוץ.
סוגרים את הכיסון על ידי קיפול לשניים. מחזיקים את הכיסון ביד ומהדקים את שוליו היטב, תוך מתיחה קלה של הכיסון מהמרכז החוצה.
חשוב שלא יווצרו קרעים בעטיפה, אחרת הכיסונים יתפרקו בבישול.
אפשר להשאיר כך, כחצי ירח או כדי ליצור צורה עגולה:
מקרבים פינה אל פינה על ידי עיגול הכיסון, ומחברים אותן יחדיו. משטחים חזרה, לצורה של עיגול שטוח (אני יודעת שחסרה כאן תמונה. מרוב התלהבות הכל קרה כל כך מהר ולא צילמתי. חייבת לכם תמונה ואחזיר בסבב הבא)
מרתיחים מים בסיר בינוני. מניחים כמה כיסונים בזהירות וממתינים עד שיצופו. אחרי הציפה ממתינים עוד דקה בערך ומוציאים מהמים בעזרת כף מחוררת.
טועמים את הראשונים ובודקים את עובי הבצק ואת מידת הבישול ואם יש צורך מתקנים בכיסונים הבאים (יותר דק / יותר בישול).
אוספים לכדור את שאריות הבצק שנותרו ומרדדים שוב. ממלאים. כך עד שלא נותר עוד בצק או מילוי.
מגישים עם ערמה של בצל מטוגן או בתוך המרק המעולה שהכנתם.
בתאבון והמשך חגים שמחים
