הכלה שהייתה ליאת ורדי בר

הפעם בפינתנו חתונות של פעם נפגוש את ליאת ורדי בר הידועה בתור אמא של בלינג בלינג ושל זואי הקטנה.

איך אני אוהבת לשמוע
סיפורים של נשים על החתונות שלהן. התנאי הוא שצריכות לעבור שנתיים-שלוש
לפחות עד שהארוע הופך להיות סיפור. בזמן ההמתנה, עומס הפרטים של הפקה-
עלויות- ספקים וארגון מתחלף בסיפור אישי מרתק. תמיד חבויות הפתעות בסיפורים
האלה, והכי יפה לראות איך סיפור החתונה הופך להיות מין חלון להכרות אמיתית
עם המספרת. וכשהמספרת מביאה משהו אישי מחווית החתונה שלה יש מין בינגו.
הרי לשם כך התכנסנו.
כשליאת סיפרה לי
את סיפור החתונה שלה זה הרגיש כמו “ספרי לי את החתונה שלך ואספר לך מי את”.
או אם לדיק- “אספר לך את החתונה שלי ותראי מי אני”. ליאת ורדי בר.

“התחתנו ב 5 בספטמבר 2009. לפני שלוש שנים וקצת.
לא ממש הייתי בעניין של להתחתן, אבל איתי, בן זוגי מאד רצה והחלטתי להיעתר (-: . התחתנו פעמיים. פעם אחת בסלון הדירה שלנו בת”א- עם רב חמוד, חברים
קרובים, משפחה גרעינית וכמובן עם שלומי, הכלב שהתקשט בפפיון לבן. הרב שחיתן אותנו היה
מאוד נרגש מהעבודה שהוא מחתן זוג בסלון דירה וסיפר שזו חוויה מיוחדת עבורו.”
התבגרתי והסכמתי. הטקס הרשמי בסלון הדירה תל אביבית
מסיבת החתונה נערכה כשבוע לאחר מכן על חוף הים בניצוחה
של החברה הכי טובה שלי, סיון מורג.
“את כל ההכנות לחתונה עשינו בפחות מחודש,
אני חושבת שרוב האורחים קיבלו את ההזמנות אחרי החתונה. אני טיפוס עם קצב משלו ולדברים
אצלי יש קצב אחר.”
“ים – מאד רציתי להתחתן בים ובכל מקום בו בדקתי נאמר
לי שאי אפשר כי ישנם פקחים שנותנים קנסות אם האירוע לא מסודר בכסף כמובן. במקרה לגמרי
מצאתי את דינה ורחל מהיולי צמד מפיקות מקסימות שלא מכירות את המונח “אי אפשר”,
הן מייד עדכנו אותנו שביכולתן לערוך לנו חתונה בחוף נעורים ליד חבצלת השרון. אני חושבת
שבחיים לא היתה להן כלה כ”כ קלה, רק ביקשתי שיהיה מהמם וכפרי ככל האפשר וביי.  לא ראיתי אותן עד הארוע.”
החניה של חוף נעורים. הכי קרוב לים. צילום: ענבל לויתן קראוס

 

את ענבל לויתן קראוס הצלמת, פגשתי לראשונה במדרגות
הכניסה לדירתו של  עומר אסף המאפר (שנסגר, איך
לא, 4 ימים לפני החתונה ע”י חברה טובה משותפת) “את ליאת? נעים מאד אני ענבל
הצלמת של החתונה שלכם”.
שמלה- כשבועיים לפני החתונה יצאנו סיון ואני לסיבוב
חיפושי שמלה בדיזינגוף. מיותר לציין שלא מצאתי כלום. השמלה היחידה שנראתה לי הולמת
עלתה 17 אלף שקל! אני טיפוס קריאייטיבי ולכן הלכתי על אופציה אחרת: תארתי לאמא של איתי,
בן זוגי, את השמלה, היא העבירה את הסקיצה לתופרת שלה וכעבור שבוע נולדה השמלה הכי מהממת
שיכולתי לבקש וכל זה רק ב-1000 ₪. האקססוריז: מניפה מספרד ועגילי וינטז’ מצרפת שמצאתי
בשוק הוינטז’ של דיזנגוף.”
חתן, כלה ומניפה מהממת. צילום: ענבל לויתן קראוס
“מוסיקה-  מאיה B וכל תו מיותר. מדובר בדי ג’יית מושלמת! המוסיקה היתה הדבר הכי חשוב לי
והשקעתי בפגישה. מאיה קלטה אותנו מיד והכינה פס קול שהיה תפור בדיוק למידותינו ורצונותינו. אבא שלי שהוא איש מאתגר לריצוי ניגש אליה בסיום החתונה, לחץ לה את היד והתרגש עד
מאד.”
“את הטקס ערכה סיון, החברה הכי טובה שלי, בכישרון
רב ובהתרגשות מטורפת. את החופה תפרה חברתי המוכשרת והכל יכולה-דורית בן שושן. הטקס
היה מורכב מ-7 ברכות אלטרנטיביות שברכו חברים ומשפחה, על רקע השקיעה היפהפיה. לא נותרה
עין אחת יבשה.”
החופה. לא נותרה עין יבשה. צילום: ענבל לויתן קראוס
“החברים שלנו הפתיעו אותנו עם שיר שהולחן במיוחד
ומייד לאחר מכן התחילה מסיבת ריקודים מטורפת. החלפתי את השמלה המפונפנת לשמלה לבנה שקיבלתי מקרין .A כיוון שהתחתנתי עם שף היה ברור שהאוכל חייב להיות מעולה: אסאדו משובח,
דוכן קרפים וקינוחים מאפה ידיה של ליאת משטה חברתנו הקונדיטורית-אנשים הסתובבו עם חיוכי
ענק”.
גב ההזמנה
וגם החזית עם ההבטחה- יהיה חם

“קהל החתונה היה כ 120 איש שנבחרו בקפידה. חגגנו עד 1:00 בלילה ובסיום החתונה חיכה לנו אוטו מקסים עם פחיות מאחור.”

“לסיכום החתונה שלנו נראתה והרגישה בדיוק כמונו:
היה לה קצב ולוק משלה. כל מה שצריך היה לקרות- קרה, גם מה שאמרו לי שאי אפשר (-: “.

כששמעתי את כל הנון
שלאנטיות הזו לחצתי בכל זאת על מד ההתרגשות לקראת הארוע. ולא, ליאת עומדת
על כך שממש ממש לא התרגשה. “מאוד קשה לי להיות במקומות שאני המרכז. לכן אני
מתנתקת ומביטה מהצד ואז אני יכולה להתמודד.”

ליאת ואיתי נפגשו בבלינד דייט ספונטני ולא מתוכנן.
כבר שמענו שהדברים הטובים אצלה קורים מבלי להתאמץ. היום הם הורים מאושרים לזואי בת שנתיים
ותשע ולשלומי הכלב האלוף.

מזל טוב לליאת החוגגת השבוע יום הולדת 36!

 

פוסטים נוספים בסדרה “חתונות של פעם”:

– הכלה שהייתה מורן יוסף, 2003

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *